בשונה משאר הימין שמתרעם על פסיקת בג"ץ, כאן אני חושב שהצדק עם בג"ץ.

תפקידו של בג"ץ בנושא פעולות הכנסת היא לוודא שהכנסת פועלת על פי החוקים והתקנונים שהם קבעו.

אם צריך רוב של שמונים לשנות חוק, בג"ץ יכול לבטל שינוי שלא עבר ברוב של שמונים.

אם תקנון הכנסת קובע שיש צורך להודיע לאופוזיציה לפני כינוס ועדה, בג"ץ יכול לבטל החלטה שהתקבלה כאשר הודעה זו לא נמסרה.

מה בג"ץ לא יכול לעשות:
א. לקבוע תקנון משל עצמו.
ב. לקחת נוהג שהשתרש ולהפוך אותו לתקנון.

אם משהו לא נקבע על ידי הכנסת או ועדה של הכנסת, אין הכנסת מחוייבת לו. גם אם זה נשמע הגיוני וגם אם זה קרה בעבר.

ממה שאני הבנתי, בג"ץ ביטל את ההחלטות גם על סמך תקנות שועדות הכנסת / הכנסת קבעו. ולכן ההחלטה שלו אינה מהווה אקטיביזם שיפוטי